<h1>ארחות חיים הלכ' מיאון סימן א'</h1>
<h2>דף לד:</h2>
תנא קטנה שלא מיאנה (והגדילה) ועמדה ונשאת משום בן בתירא אמרו [נישואיה] הן הן (נשואיה) [מיאוניה]. ואם מיאנה הוא מותר בקרובותיה והיא מותרת בקרוביו. ולא פסלה מן הכהונה. וממאנת ביבם אך אסורה היא לאביו. ואם נתן לה גט אע"פ שהיא קטנה הוא אסור בקרובותיה והיא (מותרת) [אסורה] בקרוביו. ולעולם ירחיק אדם עצמו מן המיאון. והממאנת אינה צריכה להמתין ג' חדשים.
<h2>דף קז.</h2>
קטנה שאין לה אב קרוביה משיאין אותה והיא אשת איש דרבנן רק שיוצאה במיאון. ועד מתי הבת ממאנת עד שתביא שתי שערות [אחר י"ב שנה] (וי"א) [ויום אחד] שכל זמן שהיא קטנה יכולה למאן אע"פ שהביאה סימנין גדלה שעה אחת ולא מיאנה שוב אינה יכולה למאן. ואם הגיעה לכלל שנותיה אינה יכולה למאן אע"פ שלא הביאה סימנין. ועד מתי היא קטנה עד י"ב שנה ויום אחד ונערה מי"ב שנה ויום אחד עד שתהיה בת י"ב שנה וששה חדשים ויום אחד והוא שהביאה שתי שערות. מכאן ואילך הרי היא בוגרת. דאמר שמואל [קדושין ע"ט ע"א] אין בין נערות לבגרות אלא ששה חדשים בלבד. (ומי"ג) [ומי"ב] ויום אחד הרי היא גדולה לכל דבריה. דאמר שמואל [ב"ב קנ"ו ע"א] בודקין לגטין וקדושין וחליצה וגירושין ומיאונין. והר"י מקורביל ז"ל כתב אם הגיעה לכלל שנותיה אינה (צריכה) [יכולה] למאן ואינה צריכה בדיקה חזקה שהביאה סימנין. ואם השיאוה שלא לדעתה אינה צריכה למאן. ואם אינה יודעת לשמור קדושיה אינה צריכה למאן והמיאון בפני שלשה.
<h2>דף קח.</h2>
נוסח גט מיאון ב"ד כותבין לה גט הכי בקוצר. בפנינו אנו עדים חתומי מטה מיאנה פלונית בת ר' פלוני בפלוני בעלה. ולא יאריכו יותר פן יחשב כגט. ויש כותבין הכי. בכך בשבת וכו' באת פלונית בת פלוני ואמרה אמי הטעתני והשיאתני למי שאינו הגון לי ואפילו הגון לי איני רוצה בו ובדקנו אנחנו ב"ד אחר דבריה ומצאנוה עדין קטנה היתה וכתבנו לה גט מיאון שתהא כשרה לילך להנשא לכל אינש די תיצבי כדת משה וישראל. ויש כותבין הכי. בכך בשבת וכו' איך פלונית בת ר' פלוני בר פלוני אתת לקדמנא לבי דינא והכי אמרת לנא אמי הטעתני או פלוני אחי הטעני או אטעיאו יתי להתנסבא לגבר חד דשמיה פלוני בר פלוני ואנא ינקתיא הויתי ומרעא לא רעינא ליה ומצבי לא צבינא ליה ובכן אנחנא דיינא אמרנא לה אייתא לן סהדי דזעירא הויתא ואייתיאת סהדי דכן הות וכד חזינא דקושטא אמרת פלוניתא דא בהאי ענינא כתבנא לה גט מיאון ופטרנוה למהך להתנסבא לכל גבר די תיצבי ואינש לא ימחא בידיה מיומה דנן ולעלם ומה דהות קדמנא בעית מננא פלוניתא דא וכתבנא וחתמנא ויהבנא בידה למהוי לה לחיזו ולזכו וחותמין בו שלשתן.
ואמר רבי יהודה אפילו היא יושבת באפריון והולכת מבית אביה לבית בעלה ואמרה אי איפשי בפלוני בעלי הרי זה מיאון. אפילו שגרה בעלה אצל חנוני להביא חפץ משלו ואמרה אי איפשי בפלוני בעלי הרי זה מיאון. או אפילו אורחין יושבין בבית [בעלה] ועמדה עליהן ומשקה אותן ואמרה אי איפשי בפלוני בעלי הרי זה מיאון.
תנא קטנה שלא מיאנה (והגדילה) ועמדה ונשאת משום בן בתירא אמרו [נישואיה] הן הן (נשואיה) [מיאוניה]. ואם מיאנה הוא מותר בקרובותיה והיא מותרת בקרוביו. ולא פסלה מן הכהונה. וממאנת ביבם אך אסורה היא לאביו. ואם נתן לה גט אע"פ שהיא קטנה הוא אסור בקרובותיה והיא (מותרת) [אסורה] בקרוביו. ולעולם ירחיק אדם עצמו מן המיאון. והממאנת אינה צריכה להמתין ג' חדשים.
